כִּ֚י כׇּל־אֹכֵ֣ל חֵ֔לֶב מִ֨ן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֥יב מִמֶּ֛נָּה אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָ֑ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הָאֹכֶ֖לֶת מֵֽעַמֶּֽיהָ׃

אֲרֵי כָל דְיֵכוּל תַּרְבָּא מִן בְּעִירָא דִי יִקָרְבוּן מִנַהּ קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ וְיִשְׁתֵּיצֵי אֱנָשָׁא דִי תֵיכוּל מֵעַמֵּיהּ

מן הבהמה אשר יקריב - ממין אותה הבהמה אשה לה' - ואפילו חולין.

מן הבהמה אשר יקריב ממנה ממין אותה בהמה ואפילו היא חולין.

מִן הַבְּהֵמָה. דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים לְרַבּוֹת כִּלְאַיִם מִתַּיִשׁ וְרָחֵל אוֹ לְהֵפֶךְ, וּמֵאָמְרוֹ ״כָּל חֵלֶב״ רִבָּה כּוֹי שֶׁהוּא הַבָּא מִתַּיִשׁ וּצְבִיָּה. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּחִבּוּרִי פְּרִי תֹּאַר עַל טוּר יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן ט״ז.

כָּל אוֹכֵל חֵלֶב. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ לְרַבּוֹת חֵלֶב בֶּהֱמַת חוּלִין, שֶׁלֹּא תִטְעֶה לוֹמַר ״אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַה׳״ אָמַר הַכָּתוּב דַּוְקָא חֵלֶב קָדָשִׁים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״כָּל חֵלֶב״, וְרִבּוּי זֶה אִם אֵינוֹ עִנְיָן לָאוֹכְלִין תְּנֵהוּ עִנְיָן לַנֶּאֱכָלִין.

וְקָשֶׁה לִי, אֵיךְ נִטְעֶה לוֹמַר דַּוְקָא חֵלֶב קָדָשִׁים, וַהֲלֹא אָמַר ״וְחֵלֶב נְבֵלָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה״, אֵימוּרֵי קָדָשִׁים מִי מֻתָּרִים לְהֶדְיוֹט? וַהֲלֹא אָמְרוּ בְּכֵיצַד צוֹלִין (פסחים פב.) נִשְׁחֲטָה וְנִמְצֵאת טְרֵפָה הֲרֵי זֶה תֵּצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה, מִדִּכְתִיב (ויקרא ו:כג) ״בַּקֹּדֶשׁ בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״, לִמֵּד עַל כָּל פְּסוּלִים שֶׁבַּקֹּדֶשׁ בִּשְׂרֵפָה. וְאִם כֵּן, מֵאָמְרוֹ ״וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה״ אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי לֹא שֶׁל קָדָשִׁים לְבַד אָסַר הַכָּתוּב, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״כָּל אֹכֵל״. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּעִיקַר לִמּוּד הַתַּנָּא מִ״כָּל אֹכֵל חֵלֶב״ הוּא עַל חִיּוּב כָּרֵת, וְזוּלַת ״כָּל״, הֲגַם שֶׁהָיִיתִי לָמֵד מִפָּסוּק ״יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ״, הָיִיתִי אוֹמֵר לָאו דַּוְקָא, וְלֹא כָּרֵת, וְלֹא בָּא הַכָּרֵת אֶלָּא עַל חֵלֶב קָדָשִׁים.

כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ. וְאָמְרוֹ שׁוֹר כֶּשֶׂב וָעֵז, דָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁבָּא לְמַעֵט בְּהֵמָה טְמֵאָה וְחַיָּה וְעוֹף. וּבְחוּלִּין (דף קטז.) אָמַר לֵיהּ רַב מָרִי לְרַב זְבִיד: אִי אַלְיָה אִקְרֵי חֵלֶב, תִּתְּסַר בַּאֲכִילָה? אָמַר לֵיהּ: עָלֶיךָ אָמַר קְרָא ״חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״ - דָּבָר הַשָּׁוֶה בְּשׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, וַהֲלֹא אִצְטְרִיכוּ שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לְמַעֵט בְּהֵמָה טְמֵאָה וְעוֹף וְחַיָּה, שֶׁהָיוּ בָּאִים בְּקַל וָחוֹמֶר לְאִסּוּר כָּאָמוּר שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״. וְאוּלַי כִּי שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה מְמוּעָטִים הֵם מֵאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַה׳״ - יָצְתָה חַיָּה, יָצְתָה בְּהֵמָה טְמֵאָה, יָצָא עוֹף שֶׁאֵין כֻּלּוֹ נִקְרָב. אוֹ שֶׁאַחַר שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב בְּהֵמָה טְמֵאָה וְחַיָּה, הֲרֵי גִּלָּה הַכָּתוּב שֶׁאֵין לָדוּן קַל וָחוֹמֶר מִדָּם, שֶׁהֲרֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה וְחַיָּה יוֹכִיחוּ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁכָּתַב רַשִׁ״י בְּחוּלִּין (דף קיז.) בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה שֶׁאָמְרָה אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּטְּהוֹרִים - דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַה׳״. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.

מִן הַבְּהֵמָה. דָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים לְהָבִיא חוּלִּין בַּעֲלֵי מוּמִין, שֶׁלֹּא תֹּאמַר חוּלִּין דּוּמְיָא דְּקָדָשִׁים - תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִן הַבְּהֵמָה״ לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ בַּעֲלֵי מוּמִין. וַהֲגַם שֶׁאָסַר הַכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ חֵלֶב נְבֵלָה וּטְרֵפָה הֲגַם שֶׁאֲסוּרִים לַמִּזְבֵּחַ, בִּשְׁלָמָא טְרֵפָה נוּכַל לוֹמַר כְּדַעַת רַמְבַּ״ם (איסורי מזבח פ״ב) שֶׁאֵין בָּהּ אִסּוּר לַמִּזְבֵּחַ מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִשּׁוּם (מלאכי א:ח) ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ״, וַהֲגַם שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (סימן א פ״ב) דָּרְשׁוּ לֶאֱסוֹר מִן הַכָּתוּב - אֵינוֹ אֶלָּא אַסְמַכְתָּא וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה, אֶלָּא נְבֵלָה פְּסוּל הַמִּזְבֵּחַ הוּא, כִּי ״וְשָׁחַט״ כְּתִיב בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁלְעִנְיַן כָּרֵת מְחַזֵּר הַתַּנָּא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה.

אֲשֶׁר יַקְרִיב. אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יַקְרִיב״? חֵלֶב שֶׁכְּמוֹתוֹ כָּשֵׁר לִקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יָצָא חֵלֶב דְּפָנוֹת שֶׁאֵין כָּשֵׁר לִקָּרֵב, עַד כָּאן. הִנֵּה לִסְבָרָא זוֹ שֶׁהוֹצִיא מִעוּט בְּהֵמָה טְמֵאָה וְחַיָּה וְעוֹף מֵאָמְרוֹ ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״אֲשֶׁר יַקְרִיב״, וְהֻצְרַךְ לְמַעֵט חֵלֶב דְּפָנוֹת.

וְקָשֶׁה לְרַב זְבִיד שֶׁדָּרַשׁ ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״ לָאַלְיָה שֶׁמּוּתֶּרֶת, וַ״אֲשֶׁר יַקְרִיב״ לְמַעֵט בְּהֵמָה טְמֵאָה וְחַיָּה וָעוֹף, מִנַּיִן לְהַתִּיר חֵלֶב דְּפָנוֹת? גַּם לַתַּנָּא שֶׁדָּרַשׁ ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״ לְמַעֵט טְמֵאָה וְחַיָּה וָעוֹף, הֶתֵּר הָאַלְיָה מְנָא לֵיהּ? וְיֵשׁ לוֹמַר לְרַב זְבִיד אָמְרוֹ ״אֲשֶׁר יַקְרִיב״ יְמַעֵט בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף וְכוּ׳ גַּם חֵלֶב דְּפָנוֹת, כִּי כָל שֶׁאֵינוֹ קָרֵב לַה׳ הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַמִּעוּט. וְתַנָּא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים גַּם כֵּן יְמַעֵט גַּם כֵּן מֵאָמְרוֹ ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״ אֶת הָאַלְיָה, שֶׁאִם לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִבְהֵמָה טְמֵאָה וְחַיָּה וָעוֹף לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא שׁוֹר וָשֶׂה, וּכְשֶׁנִּתְמַעֵט דָּבָר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּאִסּוּר דָּם תּוּ לֹא עָבְדִינַן קַל וָחוֹמֶר, וּכְלוּם לְמָה אִצְטְרִיךְ לְמַעֵט מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי דָּן קַל וָחוֹמֶר מִדָּם, בְּמִעוּט אֶחָד שֶׁיִּתְמַעֵט בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף נִסְתַּר קַל וָחוֹמֶר, וְלֹא אִצְטְרִיךְ אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הָאַלְיָה שֶׁאֵינָהּ שָׁוָה בְּכֻלָּן שֶׁמּוּתֶּרֶת.

אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן אֵין הַדַּעַת מִתְיַשֶּׁבֶת בָּזֶה, לָמָּה יַחְלוֹק רַב זְבִיד עַל תַּנָּא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דִּמְמַעֵט טְמֵאָה וְחַיָּה וְעוֹף מִ״שּׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״ וְהוּא יְמַעֲטֵם מֵ״אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה לַה׳״? וְעוֹד הֲרֵי הַתַּנָּא גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי אָמְרוֹ ״אֲשֶׁר יַקְרִיב״ וְגוֹ׳ לֹא יַסְפִּיק לִדְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ לְמַעֵט בְּהֵמָה טְמֵאָה וְחַיָּה וְעוֹף וְחֵלֶב הַדְּפָנוֹת מִמַּה שֶׁחִלְּקָם לִשְׁנֵי מִעוּטִים. אֲשֶׁר עַל כֵּן הַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא כִּי גַּם לְכוּלֵּי עָלְמָא מִעוּט בְּהֵמָה טְמֵאָה חַיָּה וְעוֹף אֵינוֹ אֶלָּא מֵאָמְרוֹ ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״, וּדְרָשָׁה זוֹ הָיְתָה צוֹדֶקֶת הֲגַם שֶׁהָיָה אוֹמֵר שׁוֹר וָשֶׂה, וּמִמַּה שֶׁפֵּרַט כֶּשֶׂב וָעֵז לְמַעֵט הָאַלְיָה, וְאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר יַקְרִיב״ בָּא לְמַעֵט חֵלֶב הַדְּפָנוֹת, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י (חולין קיז.) שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה.