דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת־זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙ לַיהֹוָ֔ה יָבִ֧יא אֶת־קׇרְבָּנ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה מִזֶּ֥בַח שְׁלָמָֽיו׃

ה׳ מצווה את בני ישראל שהמקריב זבח שלמים יביא בעצמו את קרבנו לה׳ מזבח שלמיו. הכתוב מדגיש את מעורבות הבעלים בהבאת הקרבן ובחלקיו המיוחדים הניתנים לה׳ ולכהנים. חזקוני מבאר שקרבן השלמים טעון כמה עבודות מיוחדות: סמיכת ידיים על ראש הבהמה, ניסוך יין, ותנופת החזה והשוק. כלומר השלמים אינם קרבן פשוט אלא כרוכים בסדר עבודות ובמתנות שונות. הפסוק פותח את פירוט מתנות השלמים, ומדגיש שידי הבעלים עצמם מביאות את האימורים ואת החזה לתנופה, כפי שיתבאר בפסוק הבא.