זֹ֣את מִשְׁחַ֤ת אַהֲרֹן֙ וּמִשְׁחַ֣ת בָּנָ֔יו מֵאִשֵּׁ֖י יְהֹוָ֑ה בְּיוֹם֙ הִקְרִ֣יב אֹתָ֔ם לְכַהֵ֖ן לַיהֹוָֽה׃

הכתוב מכנה את המתנות שקיבלו אהרן ובניו מאשי ה׳ בשם ״משחת אהרן ומשחת בניו״, שניתנו להם ביום שנתמנו לכהן לה׳. רשב״ם מבאר ש״משחת״ כאן משמעה שכר ומנה, כלומר זהו השכר שקיבלו אהרן ובניו בעבור משיחתם לכהונה, וכולל את עור העולה, בשר חטאת ואשם, לחמי תודה, חזה ושוק של שלמים והנותר מן המנחה. אבן עזרא אף הוא מבאר ״משחת״ כשכר ומעלה של גדולה. הפסוק מסכם את כלל מתנות הכהונה שהוקצו לאהרן ובניו מכוח מינוים לכהונה, ומכנה אותן חלקם ושכרם מעבודת הקדש.