וַיַּ֥עַשׂ אַהֲרֹ֖ן וּבָנָ֑יו אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ {ס}

אהרן ובניו עשו את כל הדברים אשר ציווה ה׳ ביד משה. רש״י מבאר שהכתוב בא להגיד את שבחם של אהרן ובניו, שלא הטו ימין ושמאל, אלא קיימו את כל הציווי בדיוק כפי שנמסר. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו, ״ועבד אהרן ובנוהי ית כל פתגמיא די פקיד ה׳ בידא דמשה״. הפסוק חותם את פרשת המילואים בהדגשת צייתנותם המלאה של הכהנים, שקיימו את כל אשר נצטוו בלא שינוי. בכך מסתיים סדר שבעת ימי החינוך, והכתוב משבח את אהרן ובניו על דבקותם בדבר ה׳, כהכנה ליום השמיני שבו תחל עבודתם הקבועה בפועל.