וְאֵ֣ת הֶחָז֗וֹת וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין הֵנִ֧יף אַהֲרֹ֛ן תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה מֹשֶֽׁה׃

את החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני ה׳, כאשר ציווה משה. פסוק זה מתאר את תנופת החזה והשוק של שלמי הציבור, החלקים הניתנים לכהנים. אבן עזרא מבאר ש״החזות״ הן חזה השור וגם חזה האיל, ושהשוק סמוך אל הצד, כלומר מרגל הבהמה. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. עיקר עניינו של הפסוק לתאר את תנופת החזה והשוק לפני ה׳ בידי אהרן, כדרך השלמים שבהם החזה והשוק ניתנים לכהנים לאחר תנופה. הכתוב מדגיש שהכל נעשה כאשר ציווה משה, בלא שינוי, ובכך נשלמת עבודת שלמי הציבור, החותמת את סדר הקרבנות של היום השמיני.