הכהנים שמים את החלבים על החזות, ואהרן מקטיר את החלבים על המזבח. רש״י מבאר את הסדר: לאחר התנופה, נתן הכהן המניף את החלבים לכהן אחר להקטירם, ונמצא שהחלקים העליונים הפכו לתחתונים, כלומר סדר הנחתם התהפך לצורך ההקטרה. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק מתאר את הקטרת חלבי השלמים על המזבח לאחר שהונחו על החזות לצורך התנופה. עבודה זו מדגישה את מורכבות סדר השלמים, שבו החלבים מונחים על החזה, מונפים, ואחר כך מוקטרים לגבוה, בעוד החזה והשוק נשארים לכהנים, כפי שיתבאר בפסוק הבא.