בֶּן־אָדָ֕ם בְּת֥וֹךְ בֵּית־הַמֶּ֖רִי אַתָּ֣ה יֹשֵׁ֑ב אֲשֶׁ֣ר עֵינַ֩יִם֩ לָהֶ֨ם לִרְא֜וֹת וְלֹ֣א רָא֗וּ אׇזְנַ֨יִם לָהֶ֤ם לִשְׁמֹ֙עַ֙ וְלֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽם׃

בַּר אָדָם בְּגוֹ עַמָא סַרְבָנָא אַתְּ יָתֵיב דִי עַיְנִין לְהוֹן לְמֶחֱזֵי וְלָא חָזָן וְאוּדְנִין לְהוֹן לְמִשְׁמַע וְלָא שָׁמְעִין אֲרֵי עַם סַרְבָן אִינוּן:

בתוך בית המרי. על אנשי הגולה יאמר:

אשר עינים להם. אשר יש להם עינים לראות בהם ואינם רואים ר״ל הלא בעיניהם ראו גלותם מן הארץ ולא לקחו מוסר:

ולא שמעו. אל דברי הנביא המזהירם:

המרי. ענין מרד וסרוב:

בתוך בית המרי אתה יושב והראיה לזה אשר עינים להם לראות ולא ראו כי מי שלא הוכן בטבעו להכיר נסי ה' ונפלאותיו מתוך מעשיו ואין לו השרשים של האמונה אינו נקרא ממרה, רק אויל וסכל, אבל הם עינים להם לראות וכשאינם רואים הם ממרים, (כמ"ש החרשים שמעו והעורים הביטו לראות (ישעיה מ"ג) עממ"ש):

אזנים ר"ל עכ"פ הגם שאין רואים בעיניהם הלא יש להם אזנים לשמע מפי הנביאים שהם יגידו למו, ולא שמעו וזה מצד כי בית מרי המה לא מצד הסכלות: