וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ כְּלֵ֣י גוֹלָ֔ה וּגְלֵ֥ה יוֹמָ֖ם לְעֵינֵיהֶ֑ם וְגָלִ֨יתָ מִמְּקוֹמְךָ֜ אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם אוּלַ֣י יִרְא֔וּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃

וְאַתְּ בַּר אָדָם אַתְקִין לָךְ מָנֵי גָלוּתָא וּגְלֵי בִימָם לְעֵינֵיהוֹן וְתִגְלֵי מֵאַתְרָךְ לַאֲתַר אוֹחֲרָן לְעֵינֵיהוֹן מָאִים יִדְחֲלוּן אֲרֵי עַם סַרְבָן אִינוּן:

כלי גולה. כלים המיוחדים לאנשי גולה והם תרמיל וכד וקערה וכדומה:

וגלה יומם. בעצם היום תהיה גולה לעיניהם וחוזר ומפרש איך יהיה הגלות ואמר שתהיה גולה ומועתק ממקומך:

אל מקום אחר. ר״ל מביתו אל בית אחר העומד ממרחק והוא לרמז על גלות ירושלים כאשר יפרש בענין:

אולי יראו. ר״ל אולי יתנו לב על מה שיראו הרמז בפועל כי בית מרי המה ואינם מקבלים תוכחת הנביא בפה וכאומר לכן עשה הרמז הזה אולי תועיל בזה ואף שכל הנבואה הזאת והרמזים האלה נאמרו על יושבי ירושלים עכ״ז אולי מהם יקחו מוסר ויכנע לבבם:

ואתה בן אדם לכן צוה שיעשה הנביא מעשים שיראו בעינים את המעותד לבא עליהם וגם שישמעו באזניהם כי הנביא יפרש להם את הדבר שיראה, להם עשה לך, צוהו לעשות ג' דברים א. שיעשה כלי גולה, ויגלה יומם, ר"ל יום אחד, לעיניהם, דהיינו שיגלה ממקום למקום בתוך העיר, ב. וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם היינו שיגלה ממקום שהוא שם היינו מן העיר הזאת אל עיר אחרת, וזה יהיה סימן על שני הגליות שעברו כבר כמ"ש גלו בשמונה גלו בתשעה אולי יראו כי בית מרי המה כי מזה יזכרו בשני הגליות שעברו עליהם: