לְעֵ֨ינֵיהֶ֜ם עַל־כָּתֵ֤ף תִּשָּׂא֙ בָּעֲלָטָ֣ה תוֹצִ֔יא פָּנֶ֣יךָ תְכַסֶּ֔ה וְלֹ֥א תִרְאֶ֖ה אֶת־הָאָ֑רֶץ כִּֽי־מוֹפֵ֥ת נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃

לְעֵינֵיהוֹן עַל כַּתְפָא תִטוֹל בְּקִבְלָא תִפּוֹק אַפָּךְ תְּכַסֵי וְלָא תֶחֱזֵי יַת אַרְעָא אֲרֵי אָת יְהָבְתָּךְ לְבֵית יִשְׂרָאֵל:

על כתף תשא. את כלי הגולה ומטלטליו:

בעלטה תוציא. הכלים והמטלטלים תוציא באופל החושך מבלי קחת ביד דבר המאיר כדרך הולכי גולה:

פניך תכסה. כאדם הבוש להראות פניו:

ולא תראה. כי בכלל הפנים יכוסה העינים ולא יראה דבר:

כי מופת. ר״ל עשה כן כי אותך נתתי למופת לבית ישראל כמו שתעשה אתה מנהג גולים כן יגלו הם ויעשו כמו שעשית:

בעלטה. ענין חושך אפלה כמו ועלטה היה (בראשית טו):

מופת. סימן ואות: