כְּשֻׁעָלִ֖ים בׇּחֳרָב֑וֹת נְבִיאֶ֥יךָ יִשְׂרָאֵ֖ל הָיֽוּ׃

כִּתְעָלִין בְּחָרְבָתָא נְבִיֵי שִׁקְרָךְ יִשְׂרָאֵל הֲווֹ:

כשועלים בחרבות. כמו השועלים כשהם בחרבות כשאדם בא בפרצת החורבה אין מי עומד למולו לעכבו מליכנס שמה אבל כלם יברחו דרך פרצה אחרת וכמו השועלים ההם כן היו נביאיך אתה ישראל וכאשר יפרש במקרא שלאחריו:

כשועלים. שם חיה מה:

בחרבות. מל׳ חורבה:

כשועלים ונגד הענין השני צריך שיתקן פרצת העם, אמר שנביאיך ישראל דומים כשועלים בחרבות, שהשועל טוב לו הפרצה מן הגדר, א. שדרך הפרצה יכנס אל הכרם להשחיתו, ב. שדרך הפרצה יברח, שאם יבא אדם כנגדו ברפצה זו יברח בפרצה שכנגדה בערמתו, וכן היו נביאי השקר שדרך הפרצות אשר היו בעם נכנסו אליהם וקבלו דבריהם אשר החניפו להם שדרכם טובה, ג. שדרך הפרצות ברחו בעת נתפשו בדבריהם ושקרותם תלו הדבר בפרצות העם: