לָא קַמְתּוּן בְּתַרְעֲתָא וְלָא עֲבַדְתּוּן לְכוֹן עוֹבָדִין טָבִין לְמִבְעֵי עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמֵיקָם לְמִבְעֵי עֲלֵיהוֹן רַחֲמִין בְּעִדַן דַאֲתוֹ עֲלֵיהוֹן עָבְדֵי קְרָבָא בְּיוֹם רוּגְזָא דַיָי:
לא עליתם בפרצות. אתם הנביאים הנבלים לא עמדת׳ בפרצו׳ לעכב על האויב לבל יבוא ר״ל לא עמדתם בתפלה לעכב הפורעניות:
ותגדרו. מלת לא משמשת בשתים לומר לא גדרתם גדר במקום הפרצה ר״ל לא החזרתם את ישראל למוטב לעשות תשובה:
לעמוד. למען יכלו עמוד במלחמה מול האויב בעת בוא מה׳ תשלום גמול העון:
בפרצות. מל׳ פרצה ושבר:
ותגדרו גדר. ענין בנין כותל:
לא עליתם בפרצות ר"ל כי נביאי האמת משתדלים, א. לגדור גדר שלא ימצא פרץ בין העם, ב. לעמוד בפרץ, שגם במקום שנשאר פרוץ שלא נגדר, אם בא האויב (היינו המקטרג על העם) עמדו בפרץ ללחום עם האויב, דהיינו ילמדו זכות ויתפללו וישיבו חמה ויגינו בזכותם על הדור (כמ"ש (לקמן כ"ב) ואבקש איש גודר גדר ועומד בפרץ לפני), כמשל הגבור העומד במקום שהחומה פרוצה ולוחם עם האויב, אבל אתם לא עליתם בפרצות להשיב מלחמה בעצמכם נגד האויב, כי להפך הייתם כשועלים בחרבות שבבוא באויב בורחים בעד הפרצה, ולא גדרתם גדר על בית ישראל לגדר פרצה ר"ל לתקן את הדור, כי הייתם כשועלים שטוב להם הפרצה ליכנס דרך שם, לעמד במלחמה שמצד שני אלה יעמדו במלחמה ביום שגזר ה' שיבא האויב, אם ע"י הגדר שיכליא האויב מלבא, אם ע"י גבורי כח לעמוד בפרץ:
