בְּטֶ֘רֶם֮ תִּגָּלֶ֣ה רָעָתֵךְ֒ כְּמ֗וֹ עֵ֚ת חֶרְפַּ֣ת בְּנוֹת־אֲרָ֔ם וְכׇל־סְבִיבוֹתֶ֖יהָ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים הַשָּׁאט֥וֹת אוֹתָ֖ךְ מִסָּבִֽיב׃

עַד לָא תִתְגְלֵי בִישְׁתִּיךְ כְּעִדַן דַחֲסִידוּ כַּפְרָנֵי אֲרָם וְכָל סָחְרָנָהָא כַּפְרָנֵי פְּלִשְׁתָּאֵי דְבָזוּ יָתִיךְ מִסְחוֹר סְחוֹר:

בטרם וגו׳. מוסב למעלה לומר יום גאוניך היה עד לא נתגלה רעתך לעשות בפרהסיא עוד היית מחזיק בדבר ה׳ לעין הרואים והיית מייסר אנשים בגמול עונש סדום:

כמו עת. ר״ל עד לא נתגלה כמו שנתגלה בעת שחרפוך ארם ופלשתים בקחת אותך בגולה בימי אחז כמ״ש ויתנהו ה׳ אלהיו ביד מלך ארם ויכו בו וישבו ממנו וגו׳ (דה״ב כ״ח) ונאמר ופלשתים פשטו בערי השפלה וכו׳ (שם) כי אז הרעו לעשות בגלוי יותר מבראשונה כמ״ש (במ״ב ובד״ה ב):

השאטות. המבזות אותך מסביב לקחת הערים ולהגלות האנשים:

בנות ארם. ערי ארם:

השאטות. ענין בזיון כמו בשאט בנפש (לקמן כה) והוא מל׳ ארמי כי ויבז עשו (בראשית כ״ה:ל״ד) ת״א ושט עשו: