אֶת־זִמָּתֵ֥ךְ וְאֶת־תּוֹעֲבוֹתַ֖יִךְ אַ֣תְּ נְשָׂאתִ֑ים נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃ {ס}

יַת חוֹבֵי עֵיצַת חֶטְאָךְ וְיַת פּוּלְחַן תּוֹעֲבָתַיִךְ אַתְּ קַבֵּילְתִּנוּן אֲמַר יְיָ:

את זמתך. את גמול הזמה שעשית וגמול התועבות הנה תשא ותסבול:

את זמתך, ר"ל ובזה נתכפר עונך כי את זמתך ותועבותיך כבר נשאתים וקבלת עונש עליהם בשלמות: