אֶל־שָׂ֥דֶה טּ֛וֹב אֶל־מַ֥יִם רַבִּ֖ים הִ֣יא שְׁתוּלָ֑ה לַעֲשׂ֤וֹת עָנָף֙ וְלָשֵׂ֣את פֶּ֔רִי לִהְי֖וֹת לְגֶ֥פֶן אַדָּֽרֶת׃

בַּחֲקַל טַב עֲלֵי מַיִין סַגִיאִין הִיא שְׁתִילָה לְמֶעְבַר עֲנַף וּלְמִטְעַן פֵּרִין לְמֶהֱוֵי לְגֶפֶן תַקִיף:

אל שדה טוב. כאומר והנה הגפן הזה טעה מאד כי הלא נטועה היא ע״י הנשר הראשון בשדה טוב וסמוך אל מים רבים למען עשות ענפים ולגדל פרי להיות מעצמה גפן גדולה וחזקה מבלי בטחון הנשר השני ומבלי השקאתו מן המים הבאים בפועל מעשה הנשר הראשון ר״ל הלא מבלי פרעה יוכל לעמוד במלוכה:

אל שדה. כמו בשדה ובא מלת אל במקום הבי״ת כמו ואל הארון (שמות כה):

שתולה. נטועה כמו והיה כעץ שתול (תהלים א):

ולשאת. ר״ל לגדל והיא מל׳ משא וסבל:

אדרת. גדולה וחזקה כמו אשר אדירים שודדו (זכריה י״א:ב׳):

אל שדה טוב היא שתולה, (השתילה באילנות היא מה שיעקור האילן ממקומו וישתלנו במק"א) רצה לשתול הגפן אל שדה טוב, אל מצרים, ששם ימצא מים רבים, היינו לצאת מרשות נבוכדנצר אל רשות פרעה כדי לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת, ר"ל שיהיה מלכות בפ"ע, ושלא יהיה כפוף ומשועבד לנבוכדנצאר: