אֲמַר כִּדְנַן יְיָ אֱלֹהִים תִּצְלַח הֲלָא יַת שָׁרְשׁוֹהִי יַפְסֵיק וְיַת אִבָּהּ יַקְטֵיף וְיִבְשׁוּן כָּל טַרְפֵי צִמְחָהּ יִתְּרוֹן וְלָא בְמַשִׁרְיָן סַגִיאִין וּבְעַם סַגִי יֵיתוּן לְמֶעְקַר יָתָהּ מִשׁוֹרְשָׁהָא:
אמור. על הגפן ההיא:
תצלח. כמו התצלח ותחסר ה״א התימא ר״ל וכי תצלח בבטחון הנשר השני הלא הנשר הראשון יעתוק ויעקור את שרשיה ויכרת פריה וממילא יתייבשו הואיל ונכרתו מן האילן אין להם יניקה לבוא בהם הרטיבות ר״ל נ״נ יעקור המלוכה וישחט בני צדקיהו:
כל טרפי צמחה. כל העלים שצמחו בה יתייבשו הואיל ונעקרו שרשיה ר״ל העם יהיו גולים:
ולא בזרוע גדולה וגו׳. ר״ל הנשר השני לא יבוא בעזרתה בזרוע גדולה ובעם רב לעמוד במלחמה מול הנשר הראשון הבא לעקור ולהסיע אותה ממקום אשר נשרשו שרשיה ר״ל לא יעזור לו פרעה מול נ״נ:
ינתק. ענין עקירה והעתק:
יקוסס. ענין כריתה והוא כמו יקוצץ כי זסשר״ץ מתחלפים:
טרפי. עלים כי עלי תאנה (בראשי׳ ג) ת״א טרפי תאנה:
בזרוע. ר״ל בחוזק כי הוא נתון בזרוע:
למשאות. ענין לקיחה והסעה כמו ובתים ונשאו (מיכה ב):
אמר וכו' תצלח וכי תצלח? הלוא את שרשיה ינתק הנשר הראשון הלא ינתק את השרשים, ופריה יקוסס ויבש וגם עליו הלחים, יבשו ר"ל שיעקר הממלכה ויכרית כל אנשיה, ולא בזרוע גדולה שא"צ לו לזה כח גדול ויד חזקה למשאות אותה (ר"ל להעתיק אותה) משרשיה, כי פרעה לא יבא למו לעזרה ובקל יכבוש אותם ויחריב את ירושלים:
