וַאֲתוֹ עַמְמַיָא דְתַקִיפִין כְּאֶשְׁתָּא מֵחוֹבֵי זְדוֹנָהּ עַמָהּ קְטִילוּ וְלָא הֲווֹ בָהּ שִׁלְטוֹנִין תַּקִיפִין מַלְכִין דְגִבָּרִין לְשַׁעְבָּדָא מַלְכוּ אֲמַר נְבִיָא אִלְיָא הִיא נְבוּאֲתָא וּתְהֵי לְאִלְיָא:
ותצא אש. מן הבדים שהיו כמוטות יצאה אש ושרף את פריה ולא נשאר בה מטה חזק ושבט למשול ע״י לרדות וללקות בו את המורדים ר״ל בעבור גודל הממשלה פשעו בה׳ ונלקח ממנה טובתה וגם מן הממשלה לא נשאר בה ואין בה עוד כח לעמוד מול הקמים עליה:
קינה היא. אמורה היא לקינה וכן תהיה לקינה לקונן בה על הממלכה ההיא:
בדיה. הם הענפים הגסים וכן ותעש בדים (לעיל וז):
ותצא אש, הוא אש של ישמעאל בן נתניה, שהיה ממטה בדיה היינו מזרע המלוכה, ואכלה פריה במדבר, שהרג את הנשארים, ועי"כ לא היה לה מטה עז כי אחרי הריגת גדליהו בטלה כל ממשלה ופקודה בארץ: