בְּרֵ֣יחַ נִיחֹ֘חַ֮ אֶרְצֶ֣ה אֶתְכֶם֒ בְּהוֹצִיאִ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְקִבַּצְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפֹצֹתֶ֖ם בָּ֑ם וְנִקְדַּשְׁתִּ֥י בָכֶ֖ם לְעֵינֵ֥י הַגּוֹיִֽם׃

קוּרְבַּן לְרַעֲוָא יִתְקַבֵּל קוּרְבַּנְכוֹן בִּפְרִיעַ כַּד אַפֵּיק יַתְכוֹן מִבֵּינֵי עַמְמַיָא וְאַכְנֵישׁ יַתְכוֹן מִן מְדִינָתָא דְאִתְבַּדַרְתּוּן בְּהָן וְאֶתְקַדֵשׁ בְּכוֹן לְעֵינֵי עַמְמַיָא:

בריח ניחוח. בעבור הבאת ריח הקטורת הבאה לנחת רוח אהיה מרוצה לכם וזה יהיה בזמן שאוציא אתכם מן העמים וכו׳:

ונקדשתי בכם. על ידכם אהיה מקודש לעיני העמים כי יראו שידי משלה לי:

נפוצותם. ענין פזור:

בריח ניחח ארצה אתכם, והריח ניחוח שהוא לרצון לא יהיה מן הקרבנות רק אתכם בעצמכם ארצה בריח ניחוח שיהיה נחת רוח לפני בהוציאי אתכם מן העמים ונקדשתי בכם לעיני הגוים, שיראו מעשיכם הטובים ויראו כחי ויכלתי והשגחתי: