אַנְשֵׁ֥י רָכִ֛יל הָ֥יוּ בָ֖ךְ לְמַ֣עַן שְׁפׇךְ־דָּ֑ם וְאֶל־הֶֽהָרִים֙ אָ֣כְלוּ בָ֔ךְ זִמָּ֖ה עָשׂ֥וּ בְתוֹכֵֽךְ׃

גַבְרֵי אָכְלֵי קוּרְצָא הֲיוֹ בִיךְ בְּדִיל לְמִשְׁפַּךְ דַם זַכַּאי וּבְטוּרַיָא פְלָחוּ בִיךְ לְטַעֲוָתָא אֲרֵי עֵיצַת חֶטְאִין עֲבָדוּ בְגַוִיךְ:

למען שפך דם. כוונת הרכילות היה למען ימות את הנאמר עליו:

ואל ההרים. בההרים אכלו מתקרובות העבודת גלולים הנזבחים שמה:

רכיל. ענין לה״ר:

ואל ההרים. בההרים אל במקום במקום בי״ת:

זמה. עניינו גנות ורשע כמו כי זמה עשו (הושע ו):

אנשי, הש"ד היה בם מצד ג' ענינים, א. ע"י הנשיאים כמ"ש בפסוק ו', ב. מצד אנשי רכיל, ג. ע"י שוחד כמ"ש בפסוק י"ב (שהם ג"ד שמוציאין את האדם מן העולם, הקנאה אנשי רכיל, התאוה ע"י שוחד, והכבוד ע"י הנשיאים), וחוץ מן ש"ד נמצא ע"ז וג"ע, נגד ע"ז אמר אל ההרים אכלו זבחי מתים, ונגד ג"ע אמר זמה עשו בתוכך: