לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנְנִ֥י עָלַ֖יִךְ צֹ֑ר וְהַעֲלֵיתִ֤י עָלַ֙יִךְ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים כְּהַעֲל֥וֹת הַיָּ֖ם לְגַלָּֽיו׃

בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אֲנָא שָׁלַח רוּגְזִי עֲלָךְ צוֹר וְאֶסַק עֲלָךְ מַשִׁרְיַת עַמְמִין סַגִיאִין כְּמֵיסַק יַמָא בְּאִתְרְגוּשַׁת גַלוֹהִי:

הנני עליך צור. הנה אני אלחם בך אתה צור:

גוים רבים. הם אנשי בבל:

כהעלות. כמו שהיה מעלה את גליו ברבוי עצום בעת הסערה:

לכן כה אמר ה' הנה נבוכדנצר החריב את צור בשנת כ"ז למלכותו, ואחר שקבץ כל השלל ועסק להרוס את העיר עלה הים והציף אותה, כמ"ש (לקמן כ"ט י"ח) ושכר לא היה לו ולחילו, מצייר תחלה את החורבן בקיצור שיעלו עליהם גוים רבים: