וְשִׁחֲת֞וּ חֹמ֣וֹת צֹ֗ר וְהָֽרְסוּ֙ מִגְדָּלֶ֔יהָ וְסִחֵיתִ֥י עֲפָרָ֖הּ מִמֶּ֑נָּה וְנָתַתִּ֥י אוֹתָ֖הּ לִצְחִ֥יחַ סָֽלַע׃

וִיחַבְּלוּן שׁוּרֵי צוֹר וִיפַגְרוּן מִגְדְלָהָא וְאַעְקַר עֲפְרָהּ מִנָהּ וְאֶתֵּן יָתָהּ לִשְׁעִיעוֹת כֵּיף גְלֵי:

וסחיתי. אעקור עפר טיח בנין המגדלים ואתן את העיר להיות בה יבשות הסלע ר״ל תהיה מלאה גלי אבנים וסלעים מהפלת המגדלים:

וסחיתי. ענין עקירה כמו בית גאים יסח ה׳ (משלי ט״ו:כ״ה):

לצחיח. ענין יובש כמו שכנו צחיחה (תהלים סח):

ושישחיתו החומות ויהרסו המגדלים, כ"ז יעשו האויבים, ואח"כ יעשה ה' בעצמו אני אסח עפרה ותהיה צחיח סלע, כי ינתק העפר העוצר בעד הים וישטוף אותה בהעלותו ולא ישאר אק סלע הבלתי ראוי לישוב, ולא תהיה מעתה: