יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּ֠ית וּפַנַּ֨ג וּדְבַ֤שׁ וָשֶׁ֙מֶן֙ וָצֹ֔רִי נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃

יְהוּדָה וְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן תַּגָרֵיךְ בְּהִטֵי רִיחוּשׁ וְקוֹלְיָא וּדְבַשׁ וּמְשַׁח וּשְׁעֵיף יְהָבוּ בַּחֲנּוּתָיִךְ:

המה רוכליך. המה סחרו עמך וחזור ומפרש שעם חטים הבאים ממנית שחטיה יפות ועם פנג וכו׳ נתנו סחורתך:

מנית. שם מקום וכן ועד בואך מנית (שופטים יא):

ופנג. הוא אפרסמון:

וצרי. הוא נטף המוזכר בסממני הקטורת והוא שרף אילן וכן הצרי אין בגלעד (ירמיה ח):

ויהודה וארץ ישראל הם הרוכלים של הסחורה הזאת ולוקחים העזבון למכור לאחדים בעיירות, והערבון בעד הסחורה נתנו חטי מנית וכו' דברים המצויים בא"י: