מִקַל מַפַּלְתֵּיהּ אַזְעִית עַמְמַיָא בְּאַחֲתוֹתִי יָתֵיהּ לִשְׁאוֹל עִם נַחֲתֵי גוֹב בֵּית אַבְדָנָא וְאִתְנֵחֲמוּ בְּאַרְעָא אַרְעִיתָא כָּל מַלְכֵי קֶדֶם שִׁלְטוֹנִין וְעַתִּירֵי נִכְסַיָא כָּל עַבְדֵי מַלְכוּ:
מקול מפלתו. משמיעת קול מפלתו הרעשתי גוים כי חרדו שלא יקרה להם כמקרהו:
בהורידי. בזה יפרש מה היא המפלה ואמר בעת הורידי אותו אל השאול עם שאר יורדי בור ודומה להם:
וינחמו. בקבר קבלו תנחומין כל עצי עדן וכו׳ ר״ל השרים שהן מרובים בשפע קבלו תנחומין על מיתתם בראותם שגם אשור נלקה כמוהם (כי כן הדרך כשאדם רואה שהצרה הבאה עליו בא גם על גדולים ממנו תחשב לו לתנחומין):
הרעשתי. מל׳ רעש וחרדה:
שותי מים. ר״ל שהמים משקים אותם:
(טז-יז) ( עתה מפרש הנמשל) מקול מפלתו הרעשתי גוים, כי מאז התחיל נבוכדנצר להרעיש הארץ ולהרגיז ממלכות, וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן, מצייר שהגוים שעל הארץ נתרעשו, ועצי עדן הם המלכים שמתו ע"י המחריב נחמו בארץ תחתית (עי' רש"י ורד"ק), ומפרש כי מבחר וטוב לבנון וכל שותי מים גם הם אתו ירדו שאולה שמאז ירדו כל העצים לשאול ר"ל נכבשו כל הממלכות ונחרב ארצם, וגם זרועו של אשור ר"ל עוזריו אשר ישבו בצלו בתוך גוים כולם ירדו שאולה ונעשו חללי חרב:
