הִנֵּ֨ה אַשּׁ֜וּר אֶ֣רֶז בַּלְּבָנ֗וֹן יְפֵ֥ה עָנָ֛ף וְחֹ֥רֶשׁ מֵצַ֖ל וּגְבַ֣הּ קוֹמָ֑ה וּבֵ֣ין עֲבֹתִ֔ים הָיְתָ֖ה צַמַּרְתּֽוֹ׃

הָא אַתּוּרָאָה דַמְיָא לְאַרְזָא בְּלִבְנָן דְנוֹפֵיהּ שַׁפִּיר וְסוֹכֵיהּ מַטְלָן וְרָם בְקוֹמָה וְעַל נַגְדִין שָׁלַח שָׁרְשׁוֹהִי:

הנה אשור. כאומר הלא גדול ממך היה אשור כי היה ארז בלבנון ר״ל מובחר במלכים כארז הגבוה מכל עצי הלבנון:

יפה ענף. היה בעל יפה ענף ובעל סעיף מסתבך כעושה צל הרבה:

ובין עבותים. הסעיף העליון היתה בין עבותים הם הענפים המתפשטים הקלועים אלה באלה וזהו דבר הנותן פאר:

וחורש. ענין סעיף וכן כעזובת החורש והאמיר (ישעיהו י״ז:ט׳) ור״ל יער בעל סעיפים:

מצל. מל׳ צל:

עבותים. ענין קליעה כמו וענף עץ עבות (ויקרא כ״ג:מ׳):

צמרתו. כן יקרא הסעיף העליון שבאילן העולה למעלה וכן צמרת הארז (לעיל יז):