מַ֣יִם גִּדְּל֔וּהוּ תְּה֖וֹם רֹמְמָ֑תְהוּ אֶת־נַהֲרֹתֶ֗יהָ הֹלֵךְ֙ סְבִיב֣וֹת מַטָּעָ֔הּ וְאֶת־תְּעָלֹתֶ֣יהָ שִׁלְחָ֔ה אֶ֖ל כׇּל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃

בְּעַמְמַיָא סַגִי בְּסוּמְכְוָתָא תַּקִיף יַת מַלְכַיָא שַׁעְבֵּיד לִתְחוֹת מַלְכוּתֵיהּ וְיַת שִׁלְטוֹנוֹהִי מָנֵי עַל כָּל מְדִינַת אַרְעָא:

מים גדלוהו. המים השקו אותו וגדלו ותהום הרימו למעלה ברוב הגודל:

את נהרותיה. ר״ל כ״א מנהרות התהום היה הולך סביבות מטעה של הארז להשקותה:

ואת תעלותיה. אמת המים שהם פלגי מים קטנים שלחה התהום אל כל עצי השדה להשקותם וענין המשל הוא שהיה סנחרב מלך גדול מכל מלכי האדמה והיה מושפע בטובה מרובה והשפעת כל העובדי כוכבים היו נחשבים כמעט קט למול השפעתו:

רוממתהו. מל׳ הרמה:

מטעה. מלשון נטיעה:

תעלותיה. אמת המים כמו תעלת הברכה (ישעיה ז):

מים גדלוהו, והיה להארז שפע מים ממעל שעי"ז גדל וברכת תהום מתחת שעי"ז נתרומם יותר, והמים של התהום נעשו לנהרות רבות, וכ"א הלך סביבות מטעה של הארז להשקותו, ואל עצי השדה שלחה רק תעלות מן הנהר והנמשל שהיה לו שפע רב מכל העולם שהיו כפופים תחתיו, וזה משל המים של המטר ושפע של התהום שהוא עושר מדינתו ומלכותו בעצמו שימים לו סביב, והוא קבל השפע הזה בעצם וראשונה, וכל העמים שהם עצי השדה קבלו רק תמצית השפע ע"י, שהם התעלות הנמשכות מן הנהרות: