לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כִּֽי־לְדָ֥ם אֶעֶשְׂךָ֖ וְדָ֣ם יִרְדְּפֶ֑ךָ אִם־לֹ֥א דָ֛ם שָׂנֵ֖אתָ וְדָ֥ם יִרְדְּפֶֽךָ׃

בְּכֵן קַיָם אֲנָא אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אֲרֵי לִקְטוֹל אַעְבְּדִינָךְ וּדְקַטְלִין בְּחַרְבָּא יִרְדְפוּנָךְ אִם לָא דְמָא יִרְדְפוּנָךְ:

לדם אעשך. אעשה ארצך מלאה דמי הרוגים:

ודם. אנשי שופכי דם ירדפוך:

אם לא דם שנאת. וכי לא שנאת שופכי דם ומאד נשמרת מהם והנה עתה שופכי דם ירדפוך וישיגוך:

לכן חי אני נחתם גזר דין בשבועה, כי לדם אעשך, כמו ששפכת דם כן תהיה מלאה דם הרוגים, ודם ירדפך, לא ירדפוך שבי ושלל, רק דם, ר"ל שמגמת רודפיך יהיה רק לשפוך דמך כמו ששמך אדום, אם לא דם שנאת שנאתך היה שנאת דם לא שנאה מחמת תועלת ויראת נזק וכן דם ירדפך מדה כנגד מדה: