כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יַ֚עַן אֹמְרִ֣ים לָכֶ֔ם אֹכֶ֥לֶת אָדָ֖ם (אתי) [אָ֑תְּ] וּמְשַׁכֶּ֥לֶת (גויך) [גּוֹיַ֖יִךְ] הָיִֽית׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים חֲלַף דְאָמְרִין לְכוֹן מְקַטֶלֶת אֱנָשָׁא אַתְּ וּמְתַכֶּלֶת עַמִיךְ הֲוֵית:

יען. בעבור שהעובדי כוכבים אומרים על מקומות א״י אוכלת אדם את ר״ל למודה את ומורגלת לכלות ולאבד בני אדם כי מתחלה נאבדו וכלו בה הכנענים יושבי הארץ ולאח״ז כלו בה בני ישראל אשר ישבו תחתם:

ומשכלת גוייך. היית דרכך לשכל ולאבד הגוים היושבים בך והוא כפל ענין במ״ש:

יען שבגלות אומרים לכם, א. שאוכלת אדם את, שהדרים בך בזמן הגלות (שבני אדם מעטים דרים שם) תאכל הארץ אותם בדבר ובחלאים וברעב, ומשכלת ובעת שהיו ישראל עליך שכלת אותם, כי גלו מן הארץ שתי פעמים דהוה חזקה: