וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכׇּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם׃

וְאֶשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיכוֹן כְּמָא דְמִדַכָּן בְּמֵי אַדְיוּתָא וּבִקְטָם תּוֹרָתָא דְחַטָאתָא וְתִדַכּוּן מִכָל סַאֲבָתְכוֹן וּמִכָּל טַעֲוָתְכוֹן אֲדַכֵּי יַתְכוֹן:

וזרקתי וגו׳. ר״ל אכפר עוונם ואעביר טומאת חטאתם בהזיית מי אפר פרה המעביר טומאת המת:

וזרקתי. ענין הזיה כמו וזרקו בני אהרן (ויקרא א׳:י״א):

מים טהורים. כן יקראו מי אפר פרה כי מטהר טומאת המת:

וזרקתי, אמנם לתקן מה שחטאתם בעבר ושלא תחטאו לע"ל, על העבר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, ר"ל בזה"ז על טומאת הנדה (שאמר כטומאת הנדה היה דרכם לפני) היה צריך טבילה במקוה, ועל טומאת מת שהיה צריך הזיה, היה צריך הזיה של מים טמאים, (שמי נדה היה מטמא המזה והנושא), ולא היה מועיל הזיה של מים טהורים, אבל אז יהיה די בזריקת מים טהורים, ר"ל בזה"ז הדברים הנטהרים במקוה במים טהורים צריך שיכנס כל גופו בהם וטומאה שעולה ע"י שתתדבק הטומאה בטומאה ותסור מן האדם דהיינו הזיית אפר פרה צריך מים טמאים, ולע"ל יטהרו ע"י מים מעט הנזרקים ויהיו מים טהורים, והנמשל, שבהערה קלה ובמי הדעת התשובה תטהרו, והנה בזה"ז לא היה מועיל טהרה רק לטומאת הגויה לא לטומאת הנפש, ורק לטומאה ולא למעשה גלולים, אבל בטהרה זו אטהר אתכם מכל טומאותיכם ר"ל בין טומאת הגויה בין טומאת הנפש, וגם מכל גלוליכם עד כאן זכר מתיקון העבר, ועתה יספר איך יטהר אותם בעתיד שלא יחטאו עוד: