וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר׃

וְאֶתֵּן לְכוֹן לֵב דָחֵיל וְרוּחַ דְחִילָא אֶתֵּן בְּמֵיעֵיכוֹן וְאֶתְבַּר יַת לִבָּא דְרַשִׁיעָא דְהוּא תַקִיף כְּאַבְנָא מִבִּסְרֵיכוֹן וְאֶתֵּן לְכוֹן לֵב דָחִיל קֳדָמַי לְמֶעְבַּד רְעוּתִי:

לב חדש וגו׳. ר״ל לב ישר ומוכנע ורצון טוב:

לב האבן. לב החזק והקשה כאבן:

לב בשר. לב נכנע ורך כבשר:

ורוח. ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיה לו):

והסירותי. מלשון הסרה:

ונתתי לכם לב חדש, שעד עתה היו הסבות אל החטא, הלב והרוח, הלב מצייר כח המושל שנוטה אל התאוה, והרוח מצייר הציורים הרעים שמעלה ציורים אל הלב לרוע, ועי"ז הלב מושל וגומר הרע, ואני אתן לכם לב חדש שיהיה נוטה רק אל הטוב וכן הציורים שיעלו ברוח יהיו רק טובים, וכן עד עתה היה הלב קשה מלקבל המוסר והתוכחה כמו האבן שקשה לחקוק בו אסיר לב האבן ואתן לכם לב בשר שמקבל בקל ציורים טובים של יראת ה' ואהבתו: