הִכֹּן֙ וְהָכֵ֣ן לְךָ֔ אַתָּ֕ה וְכׇל־קְהָלֶ֖ךָ הַנִּקְהָלִ֣ים עָלֶ֑יךָ וְהָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לְמִשְׁמָֽר׃

אִזְדַרַז וְאַתְקֵין לָךְ אַתְּ וְכָל מַשִׁרְיָתָךְ דְאִתְכְּנִישׁוּ עֲלָךְ וּתְהֵי לְהוֹן לְמַטָרָא:

הכון והכן לך. הכון עצמך והכן לך אחרים וז״ש אתה וכל קהליך הנאספים עליך לעזרה:

והיית להם למשמר. כי שמירת החיל מן הנזק מוטל על ראש הצבא:

הכון. מל׳ הכנה:

קהליך. אסיפת עם:

הכון בעצמך והכן את חילך ומפרש (הכון) אתה (והכן) לכל קהליך, ואמר הנקהלים עליך, כי בין החיל הזה ימצא ג"כ הנקהלים עליו (כענין ויקהל עליהם קרח את כל העדה) שהוא הקהלה להתנגד אליו, כי קהלת הישמעאלים שהם פרס כוש ופוט הוא בעצם כנגדו והיית להם למשמר ר"ל ואתה תשמור אותם מעשות רע כי בעת יתחילו ישמעאלים להרע בירושלים יקומו האדומים נגדם ויהרגו אותם, ומזה יסתבב שאח"כ יהרגו הם באדומים ויהיה חרב איש באחיו (כמ"ש למעלה סי' ל"ב):