לְמַ֥עַן יַחְסְר֖וּ לֶ֣חֶם וָמָ֑יִם וְנָשַׁ֙מּוּ֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְנָמַ֖קּוּ בַּעֲוֺנָֽם׃ {פ}

בְּדִיל דְיַחְסַר לְהוֹן מֵיכַל וּמִשְׁתִּי וְיִצְדוֹן גְבַר וַאֲחוּהִי וְיִתְמְסוּן בְּחוֹבֵיהוֹן:

למען יחסרו. זה יהיה בעבור כי יחסרו לחם ומים בימי המצור:

ונשמו. יהיו תמהים ונבהלים איש ואחיו ר״ל כל איש ואיש ויהיו נמסים בגמול עוונם:

ונשמו. ענין תמהון:

ונמקו. ענין המסה והמגה:

למען ור"ל ומה שאחר הש"ץ יום יחסר לחמך מן המשקל הזה, זה לאות למען יחסר לחם ומים ובארבעים יום קודם הבקעת העיר ונשמו איש ואחיו כי אז נעשה ביניהם מהומות ומלחמות כי מקצתם רצו להבקיע העיר, ואז ונמקו ע"י דבר וחרב ורעב כמ"ש הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם וכו' (ירמיהו כ״א:ד׳):