יְחֶזְקֵאל מ״א · ג׳

וּבָ֣א לִפְנִ֔ימָה וַיָּ֥מׇד אֵֽיל־הַפֶּ֖תַח שְׁתַּ֣יִם אַמּ֑וֹת וְהַפֶּ֙תַח֙ שֵׁ֣שׁ אַמּ֔וֹת וְרֹ֥חַב הַפֶּ֖תַח שֶׁ֥בַע אַמּֽוֹת׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְעַל לְגָיו וּמְשַׁח אֵילָא דְתַרְעָא תַּרְתֵּין אַמִין וְתַרְעָא שִׁית אַמִין וּפוּתְיָא דְתַרְעָא שְׁבַע אַמִין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ובא לפנימה. המלאך הדובר בי בא לפנים מן ההיכל לבית קה״ק ולא הביאו עמו כי אין לבוא שם כ״א הכהן הגדול ביה״כ (ואף כי היה במראה הנבואה מ״מ הראהו באופן הראוי במוחש):

איל הפתח. ר״ל כל איל היה שתים אמות (ויתכן שעובי הכותל היתה כמדת המזוזות וכמו כתלי החצירות):

והפתח. ר״ל גובה הפתח:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ובא לפנימה לקה"ק, וימד איל הפתח עובי החומה שבין ההיכל לקה"ק שתים אמות, והפתח שש אמות, מבואר לקמן (פסוק כ"ג כ"ד) שהיו לקה"ק שתי פתחים א' בפנים וא' בחוץ עיי"ש, ורוחב חלל הפתח היה שבע אמות וז"ש ורוחב הפתח שבע אמות, אבל רוחב הדלתות הסוגרים את הפתח היו רק שש אמות, ולא היה הדלת סותם אמה אחת שהיה עליו פרוכת באותו אמה, והיה אמה הפתוחה מדלת שבצד פנים שלא כנגד אמה הפתוחה מדלת שכלפי חוץ, וכן הפרוכת החיצון והפנימי לא היו זה כנגד זה רק החיצונה פתוחה מן הדרום והפנימית פתוחה מן הצפון, וכמו שהיו בבית שני שהיו שם שתי פרוכת כת"ק דר' יוסי ביומא דף ל"ח וכשהכ"ג נכנס לפנים היה נכנס בצד דרום והופך פניו לצפון ומהלך בין שני הפתחים ונכנס דרך הפרוכת שעל האמה הפתוחה לצד צפון ובהשקף זה אמר שהפתח שש אמות, היינו הדלת הסוגר את הפתח מכל צד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל