וַיָּ֨מׇד אֶת־אׇרְכּ֜וֹ עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה וְרֹ֛חַב עֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַהֵיכָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י זֶ֖ה קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃

וּמְשַׁח יַת אוּרְכֵּיהּ עַסְרִין אַמִין וּפוּתְיָא עַסְרִין אַמִין דִי קֳדָם הֵיכָלָא וַאֲמַר לִי דֵין בֵּית קוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא:

אל פני ההיכל. ר״ל במדת רוחב ההיכל:

ויאמר אלי. המלאך הדובר בי:

אל פני ההיכל מכוון נגד רוחב חלל ההיכל שהיה ג"כ עשרים, זה קדש הקדשים מפני שבבית שני היו מסופקים באמה טרקסין אם שייך לפנים או לחוץ, הודיע לו כי רק זה קה"ק אבל שתי אמות מקום הכותל אינו קה"ק ושייך לחוץ: