וַיָּ֣שֶׁב אֹתִ֗י דֶּ֣רֶךְ שַׁ֤עַר הַמִּקְדָּשׁ֙ הַחִיצ֔וֹן הַפֹּנֶ֖ה קָדִ֑ים וְה֖וּא סָגֽוּר׃

וַאָתֵיב יָתִי אוֹרַח תְּרַע מַקְדְשָׁא בָרָאָה דִפְתִיחַ לְמַדִינְחָא וְהוּא אָחִיד:

וישב אותי. המלאך הדובר בי השיב אותי אל דרך שער המקדש החיצון הוא ההיכל שהוא חיצון לבית קדש הקדשים ולתוספת ביאור אמר הפונה קדים ר״ל אל השער הפונה למזרח אל האולם לא אל השער הפונה אל המערב לבית קה״ק:

והוא סגור. רבותינו ז״ל העמידו המקרא הזה בפשפש הדרומי (מדות פ״ד) כי שני פשפשין ר״ל שני פתחים קטנים היו לשער ההיכל מזה ומזה כאשר הוא בצורה:

וישב אתי, המלאך השיבו מן החצר הפנימי שהיה שם אל דרך שער החצר החיצונה הפונה קדים, הוא שער המזרחי שנכנס בו בראשונה, ומצאו עתה שהוא סגור ולא יכול לצאת ממנו: