וְלֹֽא־יִגְּשׁ֤וּ אֵלַי֙ לְכַהֵ֣ן לִ֔י וְלָגֶ֙שֶׁת֙ עַל־כׇּל־קׇ֣דָשַׁ֔י אֶל־קׇדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וְנָֽשְׂאוּ֙ כְּלִמָּתָ֔ם וְתוֹעֲבוֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃

וְלָא יִתְקַרְבוּן לְפוּלְחָנִי לְשַׁמָשָׁא קֳדָמַי וּלְמִקְרַב עַל כָּל קוּדְשֵׁי קוּדְשַׁיָא וְיִתְקַבְּלוּן אִתְכְּנָעוּתְהוֹן וְתוֹעֲבָתְהוֹן דִי עֲבָדוּ:

לכהן לי. לשרת לי בדבר עבודת המזבח:

ולגשת וגו׳. ר״ל לא יגשו אל כל הקדשים נוסף על קדשי הקדשים כלומר לא לבד אסורים הם בעבודת קדשי הקדשים כי אסורים המה אף בעבודת קדשים קלים:

ונשאו. יסבלו כלימה הראויה להם וגמול תועבותם אשר עשו:

לכהן. ענין שירות ועבודה:

ולא יגשו, וגם הכהנים שעבדו ע"ז לא יגשו לכהן לי ולעשות עבודת הכהונה, ובזה ונשאו כלימתם ותועבותיהם אשר עשו, ע"י הכלימה הזאת שיהיה בבית המקדש ולא יהיו ראוים לעבודה בזה ישאו תועבותיהם אשר עשו ויקבלו עונשם: