וְלֹֽא־יִמְכְּר֣וּ מִמֶּ֗נּוּ וְלֹ֥א יָמֵ֛ר וְלֹ֥א (יעבור) [יַעֲבִ֖יר] רֵאשִׁ֣ית הָאָ֑רֶץ כִּי־קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָֽה׃

וְלָא יִזְבְּנוּן מִנֵיהּ וְלָא יַחֲלִיף וְלָא יַעֲבַר רֵישׁ אַרְעָא אֲרֵי קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ:

ולא ימכרו ממנו. חוזר הוא על הכהנים ועל הלוים שלא ימכר מי מאחוזתו:

ולא ימר. לא יחליף ממנו בקרקע אחרת ולא יעבור ממנו שם ראשית הארץ כי כמו שנקראת תרומה נקראת ראשית כי התרומה נקראת ראשית כמ״ש ראשית דגנך (דברים י״ח:ד׳) ועל התרומה יאמר שמפריש אותה ראשונה קודם המעשר:

כי קדש לה׳. כי אחוזת הכהנים והלוים המה קדש ואין מהראוי להוציאם לחולין להיות ביד זרים:

ימר. מל׳ תמורה וחלוף:

ולא ימכרו הגם שניתן להם לאחוזה אין להם רשות למכור ממנו, ולא להמירו בחלק אחר, ולא יעביר על ידי בת יורשת נחלה, כי קדש לה' כמ"ש ושדה מגרש עריהם לא ימכר, ורומז גם כן על יתר הדינים שבתורה שאין עושין מגרש שדה וכו':