וַיְהִ֣י ׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֗ית בַּשִּׁשִּׁי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ אֲנִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בְּבֵיתִ֔י וְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה יוֹשְׁבִ֣ים לְפָנָ֑י וַתִּפֹּ֤ל עָלַי֙ שָׁ֔ם יַ֖ד אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃

בשנה הששית. לגלות יכניה:

וַהֲוָה בְּשַׁתָּא שְׁתִיתֵי בִּשְׁתִיתָאָה בְּחַמְשָׁא לְיַרְחָא אֲמַר נְבִיָא אֲנָא יָתֵיב בְּבֵיתִי וְסָבֵי בֵּית יְהוּדָה יָתְבִין קֳדָמַי וּשְׁרַת עֲלַי תַּמָן רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ אֱלֹהִים:

בשנה הששית. לגלות יהויכין:

בששי. בחודש הששי:

וזקני יהודה. אותם שגלו לבבל:

ותפול. חנתה עלי שם כח חוזק הנבואה:

ותפול. ענין חניה:

ויהי בשנה הששית, הנה בשנה החמישית ברביעי בחמשה בחדש ראה המראה הראשונה, ואחר שבעה ימים צוה לו לשכב על צדו ת"ל יום, ומוכרח שאותה שנה מעוברת היתה, ואחר שכלו הת"ל יום ישב בביתו, כמ"ש (ג' כ"ו) ולשונך אדביק אל חכך וכו' ובדברי אותך אפתח את פיך וכו':