וַיְהִ֞י בְּנֻסָ֣ם ׀ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֵ֞ם בְּמוֹרַ֤ד בֵּית־חוֹרֹן֙ וַיהֹוָ֡ה הִשְׁלִ֣יךְ עֲלֵיהֶם֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֧וֹת מִן־הַשָּׁמַ֛יִם עַד־עֲזֵקָ֖ה וַיָּמֻ֑תוּ רַבִּ֗ים אֲשֶׁר־מֵ֙תוּ֙ בְּאַבְנֵ֣י הַבָּרָ֔ד מֵאֲשֶׁ֥ר הָרְג֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָֽרֶב׃ {ס}

וַהֲוָה בְּמִפְּכֵיהוֹן מִן קֳדָם יִשְׂרָאֵל אִינוּן בְּמַחְתָנָא דְבֵית חוֹרוֹן וּמִן קֳדָם יְיָ אִתְרְמִיאָה עֲלֵיהוֹן אַבְנִין רַבְרְבָן מִן שְׁמַיָא עַד דַאֲתוֹ לַעֲזֵקָה וּמִיתוּ סַגִיאִין דְמִיתוּ בְּאַבְנֵי בַרְדָא מִדְקַטוּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחַרְבָּא:

הם במורד. כשהם ירדו במורד ההר:

אבנים. אבני ברד:

עד עזקה. בכל הדרך אשר נסו, ממורד בית חורון עד בואם לעזקה, נפלו עליהם אבני הברד:

רבים. מרובים במספר: