אָ֣ז יְדַבֵּ֤ר יְהוֹשֻׁעַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּי֗וֹם תֵּ֤ת יְהֹוָה֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י לִפְנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֣אמֶר ׀ לְעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שֶׁ֚מֶשׁ בְּגִבְע֣וֹן דּ֔וֹם וְיָרֵ֖חַ בְּעֵ֥מֶק אַיָּלֽוֹן׃

אָז יְדַבֵּר אָמַר שִׁירָה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, לְפִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶשׁ דּוֹם, דּוֹם מִלּוֹמַר שִׁירָה, וְכָל זְמַן שֶׁהוּא דּוֹמֵם, עוֹמֵד וְאֵינוֹ מְהַלֵּךְ, שֶׁבְּכָל עֵת הִילּוּכוֹ הוּא אוֹמֵר שִׁירָה. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: דּוֹם לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, כְּמוֹ (שמואל א יד ט): אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ דֹּמּוּ, וְכֵן (תהלים לז ז): דֹּם לַה'.

וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן אוֹתוֹ פַּעַם הָיָה הַיָּרֵחַ עוֹמֵד כְּנֶגֶד עֵמֶק אַיָּלוֹן, וְהוּא רָחוֹק מִגִּבְעוֹן, שֶׁהֲרֵי גִּבְעוֹן בִּגְבוּל בִּנְיָמִין וְאַיָּלוֹן בִּגְבוּל דָּן.

בְּכֵן שַׁבַּח יְהוֹשֻׁעַ קֳדָם יְיָ בְּיוֹמָא דִמְסַר יְיָ יַת אֱמוֹרָאָה קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְשָׁא בְּגִבְעוֹן אוֹרִיךְ וְסִיהֲרָא בְּמֵישַׁר אַיָלוֹן:

לה׳. בשם ה׳ וכשליחותו:

ויאמר. הוא הדבור האמור למעלה, ועל שהפסיק בדברים, אמר שוב ׳ויאמר׳:

שמש בגבעון דום. כי בעת ההיא עמד השמש נוכח גבעון, וחשש פן ישקע בעונתו ולא יוכלו לרדוף אחרי האויב באישון הלילה, ולזה אמר להשמש שלא ילך מהלכו, וימתין עוד נוכח גבעון במקום שהוא עומד:

וירח בעמק אילון. כי אז כבר עלתה הירח ועמדה נוכח עמק אילון, ואמר לה שגם היא תמתין במקומה ולא תלך מהלכה, ואולי חשש שאם תלך הירח מהלכה תבוא נוכח השמש במקום עמידתו ותאפיל אור השמש:

תת. מלשון נתינה:

דום. המתן, כמו (שמואל א יד ט) דומו עד הגיענו אליכם:

השאלות(יב - יד) מ"ש ביום תת ה' וכו' מיותר שכבר אמר אז ידבר שהוא אז בעת ההיא? מ"ש בכפל וידום השמש ויעמד השמש, ואמר באמצע עד יקום גוי אויביו, והול"ל ויעמד השמש והירח בחצי השמים עד יקום גוי אויביו? מה הוא הספר הנקרא ספר הישר? למה עמד השמש כ"ד שעות בצמצום? מ"ש ולא היה כיום ההוא וכו' הלא חז"ל אמרו (ע"ז כה א) שעמדה חמה למשה, וכבר שמע ה' תפלת הנביאים ועשה אותות ומופתים על ידיהם בכל דור ודור? ומה שסיים כי ה' נלחם שמשמעותו שלכן נשתנה יום ההוא מימים הקודמים והבאים, והלא גם לפנים וגם אח"כ נלחם ה' לישראל בעת שהיו ראוים? והנה יפלא מה היה צורך הנס הזה ולאיזה תכלית והלא כבר כבשו את האמורי והכוהו ולמה בקש יהושע הנס הזה בחנם?

אז ידבר. הנה בפרשה תשא (שמות לד, ט) התפלל משה אם נא מצאתי חן בעיניך ה' ילך נא ה' בקרבנו וכו' (ר"ל שבקש שתתגלה השגחת ה' עליהם ותהיה השגחתו דבוקה עמהם בלי אמצעי, עד שלא תהיה מלחמתם טבעיית ע"י מלאך רק נסיית). והשיב לו ה' (שם, י), ויאמר הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה' כי נורא הוא, הודיעו כי ימלא שאלתו, והודיעו כי יפלה אותם בג' דברים. א] שהנפלאות שיעשה עמם יהיו גלוים ונודעים לכל העם, וז"ש נגד כל עמך אעשה נפלאות. ב] שיהיו נפלאות שלא היו דוגמתם עד הנה, וז"ש נפלאות אשר לא נבראו. ג] שלא לבד שיתהוו נגד כל עם ישראל ר"ל במעמד כולם, כי יתפרסמו אח"כ בכל הארץ ובכל הגוים עד שכולם ידעו את מעשה ה'. ושם אמר (שם, יא - יב) שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גורש מפניך את האמורי וכו' השמר לך פן תכרת ברית וכו' (למדנו שהנפלאות האלה יעשו בעת כבוש הז' אומות שהראשון מהם הוא האמורי), ושם אומר (שם, כז) ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה כי ע"פ הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל, ופירושו שהשם צוהו שיכתוב פרשה זאת, כי עפ"י הדברים האלה כרת אתו ברית, ור"ל מ"ש לו הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות, הוא עפ"י הדברים האלה, שאם לא יקיימו הדברים האלה לא יעשה להם נפלאות האמורים, ומשה כתב זאת בספר, וספר זה קרא פה בשם ספר הישר, כי בו הישירם ללכת באור ה'. ועפ"ז שים שכל והבין במקראות האלה, עת ראה יהושע כי ה' נלחם להם באמורי, רצה שימלא ה' את הברית שכרת עם משה אשר נכתב בספר הישר, לעשות להם נס גלוי ומפורסם, וז"ש אז ידבר יהושע לה', דבר והזכיר את הברית שכרת:

ביום תת ה' את האמרי לפני ב"י. שהוא הראשון מן העמים שחשב שם בספר הישר. ונגד התנאי הראשון שא"ל נגד כל עמך אעשה נפלאות, ויאמר לעיני ישראל, אמר יהושע זאת בקול רם שישמעו כל ישראל. ונגד שני תנאים האחרים, אמר שמש בגבעון דום, שבזה יתקיים נפלאות אשר לא נבראו, כי נס כזה בנמצאים העליונים לא נעשה עדיין, וכן יתקיים בכל הארץ ובכל הגוים, כי נס זה יודע ממזרח שמש עד מבואו. והנה לא שאל רק העמדת השמש והירח לבד, לא העמדת הגלגל היומי בכלל, שזה לא היה פלא גדול כ"כ, ויותר יהיה פלא אם הגלגל המניע את הכל לא סר ממשטרו וכל הכוכבים סבבו על מעגלותיהם, רק שני המאורות דממו ויעמודו. שהראשון היה דומה כמעמיד גלגל הריחים ע"י שסותם את המים הנוזלים ומניעים את האופנים, שזה מלאכה קטנה. אבל זה השני דומה כגבור הבא ואוחז בידו את גלגלי הריחים בעוד שהמים מניעים אותם ויתעצם בתקפו נגד כח המניע ויעצור בעד תנועתם, שזה גבורה גדולה ועוצם רב. וזאת עשה יהושע שעצר בעד תנועת השמש והירח, הגם שהאופן היומי הניע ומשך אבירים בכחו וגבורתו, והשמש עמדה אז נגד גבעון והירח נגד עמק אילון וצוה שידומו מתנועתם. וחז"ל במליצתם אמרו (תנחומא אחרי, ט; ראה שוחר טוב תהלים יט) דום מלאמר שירה, ואמרו אז ידבר יהושע לה' שאמר שירה תחת שני המאורות. כי פעולת הנבראים כפי טבעם היא השיר שלהם, בפעולתם הטבעיית יספרו כבוד אל אשר כנן טבע זאת בקרבם ויעמידה לחק בל תמוש, ושביתת פעולתם הטבעיית הוא הדממה מן השירה הזאת. אבל אחר כי השביתה הזאת לא היתה מקריית רק בחיריית ע"י יהושע וישראל משרתיו עושי רצונו להראות כי על ידם ישדד המערכת בהשגחתו, א"כ היה זה שירה נפלאה יותר משיר הטבעי, ושיר זה שר יהושע:

אז ידבר יהושע לה'. בזאת הפר' יש ספקות רבות ראוי לעיין בהם האחד הוא שאם היה שהשמש עמד ובטל מהתנועה הנראית לו הנה היה זה המופת יותר נפלא לאין שיעו' מהמופתים שנעשו ע"י משה וזה כי המופתים ההם היו בשנוי טבע הנמצאות אלו השפלות והוא יותר נפלא לאין שיעור מה שישתמש בו אלו הנמצאות הנכבדות לשנות את תפקידם משלוט על הנמצאות השפלות אלו לשנות ענין סדורם כי בהם בעצמם מחסרון הסדר והיושר מה שלא יעלם ובכלל הנה זה ממה שאין צריך ביאו' למי שעיין באלו העמוקות וכבר ביארנו זה באופן שלם בו' מספר מלחמות ה', ואם היה הענין כן הנה זה סותר מה שאמר' התורה שלא קם נביא עוד בישראל כמשה לכל האותו' והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישראל ואם אמרנו שכבר נעשה כמו זה המופת ע"י משה ואם לא נזכר בתורה כמו שאמרו קצת רז"ל הנה נשא' זה הספק בעינו כי כבר היה שוה לו יהושע בגדול שבמופתי' הנעשים על יד משה רבינו עליו השלום עם שאם היה הענין כן היה ראוי שלא תשתוק התורה מלספר זה המופת הנפל' כי אנחנו נראה מכונת התורה לפרס' ענין המופתים והנפלאות כי זה ממה שיבוא להאמין בשם יתברך כמו שנזכר בתורה בענין המופתים שנעשו לפרעה אמר ולמען תספר באזני בנך וגו' וידעתם כי אני ה' ועוד כי כבר יראה מפשטי אלו הדברים שלא נתבטל השמש מהתנו' ולא הירח וזה יתבאר מפנים מהם מה שאמ' ולא אץ לבוא ר"ל שלא מהר לבוא וזה לא ישלול ממנו התנועה אבל ישלול ממנו מהירות התנועה והמאמר שזה דרכו יחייב לו התנועה בכמו אלו המאמרים השלמים אשר ידובר בהם בדברים מדרך מה הוא ומהם מה שאמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון ולא אמר שמש דום וירח אבל לקח להם מקום רחב היו נראי' אז אל המקום ההוא והוא מבואר שמי שישלול התנועה מהמקום הרחב לא ישלול התנועה במוחלט כי כבר אפשר שיתנועע במקום רחב ההוא וכבר יחייב זה המאמר בכמו המאמרים השלמים לשמש ולירח התנועה והמשל שמי שיאמר שפלוני עמד בארצו כך וכך ימים הנה לא יתחייב מזה אלא שלא יצא מארצו אבל שכבר יתנועע בארצו או לא יהיה זה המאמר מדרך מה הוא כי יחוייב למי שישלול ממנו התנוע' שיאמר שלא יתנועע לא שלא יצא מארצו וזה מבואר למי שעיין בסדרים ההגיונים אשר למלאכת המופתית ומהם מה שאמר ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש כי ה' נלחם לישראל הורה בזה כי זה המופת הוא בענין המלחמה בעצמותה ואם היה זה המופת בעמיד' מהתנוע' לא הי' לו רושם בענין המלחמ' כלל ומהם כי יתבאר מדבריו כי הש"י לא יעשה מופתים כי אם לצורך או לקנות דעו' אמיתיות ולא נזכר בכאן רושם בזה המופ' באחד מאלו הצדדים ומהם שכבר התבאר בספר מלחמות ה' כי המופת לא יהיה על יד נביא באלו הנמצאות העליוני' ר"ל הגרמים השמימיים ולזה הוא מבואר שלא היה זה המופת בזה הענין אשר יחשב בתחלת המחשבה שהיה בו המופת בזה הספו' ואם יספק עלינו מספק על מה שהשרשנו בזה ויאמר שכבר נראה שיעשה המופת ע"י נביא בשנוי סדר תנועת הסדר והוא מה שאמר ישעיה לחזקיה כשאמר מה אות כי ירפא ה' לי ועליתי ביום השלישי בית ה' ויענהו הלך הצל י' מעלות אם ישוב הצל אחורנית י' מעלות והוא מבואר שתנועת הצל לא תהיה כי אם בתנועת השמש ולזה יחוייב מזה שנוי סדר תנועת השמש נאמר לו כי כשיעיין היטב במאמרים שבאו בזה המקום יתחייב שלא היה זה המופת בשהשתנה סדר תנועת השמש הנה איך יתכן שנאמר שזה יהיה נקל הנה איך שישתנה זה הסדור הוא ענין נפלא מאד ולזה ראוי שנבאר הדברים ההם ויתבאר מזה מה היה ענין המופת ההיא ונאמר כי ידמה לפי הנראה לנו שכבר שם ישעיה הבחירה בזה המופת לחזקיה ואמר שזה האות יהיה באחד מב' דרכים האחד בשילך הצל י' מעלות יותר על מה שהלך בזולת זמן או שישוב הצל אחורנית י' מעלות והוא מבואר שאם היה זה המופת היה בענין המלחמה כמו שזכרנו ולזה הוא מבואר שזה המופת היה בזולת שנוי סדר תנועת השמש וזה יהיה לפי מה שאומר והוא שכבר יתבאר בחוש שכאשר יהיו עננים תחת השמש באופן שירשם בהם ניצוצות וירוצו הנה הם יראו שיהיה השמש בזולת מקום שהוא עם שכבר יראה אז נטיית צל השמש שיעור רב במעט זמן למזרח או למערב לצפון או לדרום לפי מצב העננים ההם וצד תנועתם וזה ממה שאין בו ספק כי תמיד יראה זה מן החוש בזה האופן ולפי שכבר ראה חזקיה אז מהעננים ומצד תנועתם שנקל לצל לנטות עשר מעלות יותר על מה שהלך שאל שיהיה הענין בהפך מה שהיה נראה שהיה נכון אז מצד תנועת העננים ההם ולזה שאל שישוב אחורנית הצל עשר מעלו' והנה בספר ישעיה אמר ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה ר"ל לפי החוש ענין מופתי היה בצל כמו שנזכר שם אמר הנני משיב את צל המעלות ובכאן הותר זה הספק ואם ירצה אחד על כל פנים שיהיו אלו המופתים בשנוי סדר תנועת השמש לא אקפיד עליו בזה ומי יתן וכל הטועים לא יטעו יותר מזה השעור כי זה מגדיל לפי מחשבתו עוצם השם יתברך ואחר שנתישב זה הנה נשוב לבאר דברי זאת הפרשה ואומר שמאמר יהושע היה שטרם שיסור השמש מהיות על גבעון והירח מהיות על עמק אילון תשלם נקמת גוי אויביו אבל קצר הכתוב בזה ויורה על זה מה שאמר אחריו וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו והרצון בזה שכבר דמם השמש בגבעון וירח בעמק אילון עד שנשלמה זאת המלאכה מהנקמה וזה היה ענין נפלא כי לא די שיעד שינקמו ישראל מהקמים עליהם אבל יעד עם זה שזאת הנקמה תשלם בזמן קצר כזה ולזה אמר ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש כי ה' נלחם בישראל ולזה היו יכולים להשלים הנקמה בזה הזמן הקצר כי יד השם יתברך לא תקצר ואמר לשמוע ה' וגו' לפי שלא יעדו השם יתברך שתשלם זו הנקמה בזה הזמן קצר אבל השם יתברך שמע לקולו על דרך מקום דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים: