מִן־הָהָ֤ר הֶֽחָלָק֙ הָעוֹלֶ֣ה שֵׂעִ֔יר וְעַד־בַּ֤עַל גָּד֙ בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן וְאֵ֤ת כׇּל־מַלְכֵיהֶם֙ לָכַ֔ד וַיַּכֵּ֖ם וַיְמִיתֵֽם׃

הָהָר הֶחָלָק (תַּרְגּוּם:) טוּרָא שְׁעִיעַ, מַחֲלִיק, הָהָר הֶחָלָק עַד בַּעַל גָּד בַּמֶּצֶר הַמִּזְרָחִי, וְלֹא הִסְפִּיק לִכְבּוֹשׁ בְּחַיָּיו אֶת כָּל הַמֶּצֶר עַד הַצָּפוֹן.

בַּעַל גָּד מֵישַׁר גָּד.

מִן טוּרָא פְּלִיגָא דְסָלִיק לְשֵׂעִיר וְעַד מֵישַׁר גָד בְּבִקְעַת לִבְנָן שְׁפּוּלֵי טוּרָא דְחֶרְמוֹן וְיַת כָּל מַלְכֵיהוֹן כְּבַשׁ וּמְחָנוּן וְקַטְלִינוּן:

ההר החלק. שהיה נחלק לשנים, אחת הנה ואחת הנה:

העולה. אשר עולה עד שעיר:

בעל. תרגומו: מישר: