יְהוֹשֻׁעַ ז׳ · כ״א

(ואראה) [וָאֵ֣רֶא] בַשָּׁלָ֡ל אַדֶּ֣רֶת שִׁנְעָר֩ אַחַ֨ת טוֹבָ֜ה וּמָאתַ֧יִם שְׁקָלִ֣ים כֶּ֗סֶף וּלְשׁ֨וֹן זָהָ֤ב אֶחָד֙ חֲמִשִּׁ֤ים שְׁקָלִים֙ מִשְׁקָל֔וֹ וָאֶחְמְדֵ֖ם וָאֶקָּחֵ֑ם וְהִנָּ֨ם טְמוּנִ֥ים בָּאָ֛רֶץ בְּת֥וֹךְ הָאׇהֳלִ֖י וְהַכֶּ֥סֶף תַּחְתֶּֽיהָ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וָאֵרֶא בַשָּׁלָל הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים כ יד): וְאָכַלְתָּ [אֶת־שְׁלַל] וְגוֹ'.

אַדֶּרֶת שִׁנְעָר תַּרְגּוּמוֹ: אִיצְטְלָא (דְּמֵילָתָא) בַּבְלִי, שֶׁכָּל מֶלֶךְ שֶׁלֹּא קָנָה לוֹ פַּלְטֵרִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ בְּמַלְכוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ג יט): וְאֶתֵּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם, וְהָיָה לְמֶלֶךְ בָּבֶל פַּלְטֵרִין בִּירִיחוֹ, וּכְשֶׁהָיָה בָּא לְכָאן לוֹבֵשׁ אוֹתָם.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַחֲזִית בְּבִזְתָא אִצְטְלִי בַּבְלִי חָד שַׁפִּיר וּמָאתָן סַלְעִין דִכְסַף וְלִישְׁנָא דְדַהֲבָא חָד חַמְשִׁין סַלְעִין מַתְקְלֵיהּ וְרִגַגְתִינוּן וּנְסֵבְתִּנוּן וְהָא אִנוּן טְמִירִין בְּאַרְעָא בְּגוֹ מַשְׁכְּנִי וְכַסְפָּא תְּחוֹתָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

והנם. האדרת ולשון הזהב:

תחתיה. תחת האדרת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

אדרת. טלית חשובה, והוא מלשון אדיר:

שנער. עשוי בשנער, והוא בבל:

ולשון. רצה לומר, ארוכה ומשוכה כלשון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ב] וארא בשלל. יען חשבתי אחר שהוא שלל מותר לקחתו, וכן אמרו חז"ל (תנחומא מסעי, ה) ראיתי מ"ש בתורה (דברים כ, יד) ואכלת שלל אויביך. ג] שהיתה אדרת שנער, של מלך בבל, שהוא ממדינה אחרת, וחשב שלא החרים יהושע רק ממון יריחו לא של בן מדינה אחרת. ד] טובה, ויצרו השיאו לחמוד אותה. ה] ומאתים שקלים כסף ולשון זהב. וחשב כי המתכיות אינם בכלל, אחר שבלתי עומדים להשרף רק אוצר ה' יבוא, ועבר רק על לאו דמעילה. ו] והנה טמונים באהלי, ולא השתמש ולא נהנה מהם, ובזה לא מעל ג"כ כי בזהב שאינו נפגם אינו מועל עד שיהנה בש"פ (כמבואר ברמב"ם ה' מעילה פ"ו) ופה לא נהנה ולא פגם, וז"ש והכסף תחתיה, תחת האדרת מכוסה ולא נפגם. ובמאמר זה ראינו ג"כ איך הצטדק יהושע שהענישו בלא עדים, כי היו כל הסימנים, א] ממהות הדבר שנגנב, שהיו בו ג' מינים. ב] ממשקלם, משקל הזהב והכסף. ג] ממקומם, טמונים בהאהלי. ד] מהנחתם, והכסף תחתיה. ובא במילת בהאהלי, כינוי עם ה' הידיעה, שהיה לו אהל מיוחד חלוק מבני ביתו, והיו בו שני חדרים א' גדול ועקר, וציין בכינוי אהל שלו לא של ב"ב, ובהה"א ציין אהל הגדול שלו הידוע:

מקור: ספריא · נחלת הכלל