וַיַּשְׁכֵּ֤ם יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיִּפְקֹ֖ד אֶת־הָעָ֑ם וַיַּ֨עַל ה֜וּא וְזִקְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לִפְנֵ֥י הָעָ֖ם הָעָֽי׃

וַיַּעַל הוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם, אִם הוּא עוֹבֵר לִפְנֵיהֶם עוֹבְרִין, וְאִם לָאו אֵין עוֹבְרִין.

וְאַקְדִים יְהוֹשֻׁעַ בְּצַפְרָא וּמְנָא יַת עַמָא וּסְלִיק הוּא וְסָבֵי יִשְׂרָאֵל קֳדָם עַמָא לָעָי:

ויפקוד. השגיח בהם אם המה מוכנים למלחמה:

ויפקוד. ענין השגחה:

ויפקד. הוא היה שר צבא הפוקד ומצביא את העם בפעם ההיא:

ויעל, כפי שני התנאים שא"ל ה', א] הוא בראשם: