יְהוֹשֻׁעַ ח׳ · ט׳

וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיֵּֽלְכוּ֙ אֶל־הַמַּאְרָ֔ב וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל וּבֵ֥ין הָעַ֖י מִיָּ֣ם לָעָ֑י וַיָּ֧לֶן יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעָֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מִיָּם לָעַי שֶׁהָעַי מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל, וּבֵית אֵל מִיָּם לָעַי.

וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הָעָם לִהְיוֹת נָכוֹן בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּשְׁלָחִינוּן יְהוֹשֻׁעַ וַאֲזַלוּ לִכְמָנָא וִיתַבוּ בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין עָי מַעֲרַב לְעָי וּבָת יְהוֹשֻׁעַ בְּלֵילְיָא הַהוּא בְּגוֹ עַמָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מים. ממערב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות(ט) איך אפשר שישבו מים לעיר ולא פגעו בם אנשי בית אל שבאו לעזרת עי מן המערב? ועוד הלא אמר (פסוק יד) שארבו מאחרי העיר והוא בדרום, כי פני העיר היה בצפון כמ"ש (פסוק י"א)?

וישלחם. הטעם ששלח את האורב הזה שני ימים קודם יום המלחמה, כי עם המלחמה חנו מצפון לעי, והאורב עמד מרחוק מעי בצד דרומית כמו שיתבאר, ולהגיע לשם מבלי שירגיש אדם בלכתם היו צריכים להקיף דרך רחוק כמה פרסאות מן העיר בשדות ומדבריות בל יתראו:

וילן. להיות מוכן ליום מחר:

בין בית אל ובין העי. א"א לאמר שישבו בצד מערב העיר בשטח שבין בית אל ובין העי, דא"כ איך לא ראום אנשי בית אל שבאו לעזרת עי, כמ"ש (פסוק יז). ועוד, הא האורב הזה ישב מאחרי העיר כמ"ש (פסוק ד ופי"ד), שהוא בצד הדרומי, דאחרי ששער עי היה בצד צפון כי שם חנו המחנה כמ"ש (פי"א), ממילא אחרי העיר הוא בדרום, וע"כ כי האורב ישב במקצוע דרומית מערבית שמצד שנמשך לצד דרום היה אחרי העיר ומצד שנמשך למערב ג"כ היה לים העיר, ולכן לא פגעו בם אנשי בית אל שהלכו ביושר, כי האורב היה להם מן הצד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל