יְשַׁעְיָהוּ א׳ · י״ג

לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת־שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא־אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

לָא תוֹסְפוּן לְאַיְתָאָה מִנְחַת אֲנִיסָא קוּרְבַּן מְרַחַק הוּא קֳדָמַי יַרְחִין וְשַׁבִּין כְּנִישָׁא אַתּוּן מִתְכַּנְשִׁין לָא שָׁבְקִין חוֹבֵיכוֹן לְקַבְּלָא צְלוֹתְכוֹן בְּעִדַן כְּנִישַׁתְכוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לא תוסיפו. ציווי כמו לא תוסיפו על הדבר (דברים ד' ב'):

הביא. כמו להביא, כי מנחתכם היא שוא בעיני, והקטורת היא תועבה:

חדש. מפורש בתורה (במדבר כ"ח י"ד) שהוא ראש חדש:

קרא מקרא. שתקראו אותם מקראי קדש (ויקרא כ"ג ב') והזכירם עם העולות והמנחה בעבור המוספים:

לא אוכל און. תחסר מלת נשוא, כמו חמור לחם (שמות א' ט"ז כ'):

וטעם ועצרה כמו מעוצר וממשפט לוקח (ישעיהו נ"ג ח'), שלא תעשה כל מלאכה הטע' לא אוכל לסבול און עם עצרה, כי מה תועלת יש לעצרה עם און:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

מנחת שוא. כי הואיל ואיננה לי לרצון היא מנחת שוא כי אין בה תועלת כי הקטרת הקומץ היא תועבה לפני:

חודש ושבת. בין בר״ח בין בשבת בין בימי המועד אשר תקראו מקרא קודש ואתם נעצרים לפני בהבאת קרבנות הנה לא אוכל לסבול האון שבלבבכם עם העצרה שאתם נעצרים לפני כי אין שני אלו ראוים להתאחד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

קטורת. ענין העלאת עשן והוא מל׳ קטור הארץ כקיטור הכבשן (בראשית יט):

אוכל. מל׳ יכולת:

און. ענינו מחשבת שקר כמו הנה יחבל און (תהלים ז):

ועצרה. ענין קבוצת אנשים כמו עצרת בוגדים (ירמיה ט) ע״ש שהם עצורים ועכובים במקום אחד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל