חׇדְשֵׁיכֶ֤ם וּמֽוֹעֲדֵיכֶם֙ שָֽׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֹֽׂא׃

יַרְחֵיכוֹן וּמוֹעֲדֵיכוֹן רָחֵיק מֵימְרִי הֲווֹ קֳדָמַי לְרִחוּק אַסְגֵיתִי לְמִשְׁבָּק:

חדשיכם. היו עלי לטורח, על כן אסירכם וישבתו:

נלאיתי נשוא. דרך משל:

חדשיכם. זבחי חדשיכם וכו׳:

לטורח. למשא כבד המטריח עד שאני עיף לשאת את המשא ואמר בלשון הנופל באדם להשמיע האוזן כפי שהורגלה:

נלאיתי. ענין יגיעה כמו ומה הלאיתיך (מיכה ו):

נשוא. מל׳ משא: