וְאָשִׁ֤יבָה יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וְאֶצְרֹ֥ף כַּבֹּ֖ר סִיגָ֑יִךְ וְאָסִ֖ירָה כׇּל־בְּדִילָֽיִךְ׃

וְאָתִיב מְחַת גְבוּרְתִּי עֲלָךְ וַאֲבָרֵר כְּמָא דִמְנַקַן בְּבוֹרִיתָא כָּל רַשִׁיעַיָא וְאַעְדִי כָּל חוֹבָךְ:

ואשיבה ידי. מכתי, כמו הנה יד יי הויה (שמות ט' ג'):

כבור. כאילו כבורית, והנכון שהוא כבור ידי (תהלים י"ח כ"ה):

וטעם סיגיך בעבור שאמר בתחילה כספך היה לסיגים:

ויאמר רבי משה הכהן נ"ע כי השבעה מיני מתכו' לא ימצאו במקר' על לשון רבים, והנה שכח כל בדיליך:

ואשיבה. להכותך מכה אחר מכה:

ואצרוף. אסיר ממך הסיג כמו שמסירים כתמי הבגד ע״י הבורית ור״ל אכלה ממך הפושעים והמורדים:

ואצרוף. ענין זכוך וזקוק:

כבור. כבורית שמנקין בו הבגדים מכתמיהם:

בדיליך. היא מין מתכת כמו ואת הבדיל (במדבר לא):