יְשַׁעְיָהוּ א׳ · ל׳

כִּ֣י תִֽהְי֔וּ כְּאֵלָ֖ה נֹבֶ֣לֶת עָלֶ֑הָ וּֽכְגַנָּ֔ה אֲשֶׁר־מַ֖יִם אֵ֥ין לָֽהּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אֲרֵי תְהוֹן כְּבוּטְמָא דִי מְנַתַּר טַרְפוֹהִי וּכְגִנַת שַׁקְיָא דְמַיָן לֵית לָהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי [וגו']. אחר שאמר שיבשו מהאילים שחמדו וגזלום, המשילם לאלה שנבלו עליה:

ודקדוק נובלת עליה שהי' כן מפאת עליה וכן ותאבדו דרך (תהלים ב' י"ב), וכמהו שנאמר בוידוי קשינו עורף, והנה התברר כי מאילים מגזרת כאלה, והנה אחרי כן וכגנה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כי תהיו. בעבור שבחרתם באלה תהיו דומים להם בדבר העונש כי תהיו כמושים מבלי לחלוחית טובה כעלי אילן האלה הכמושים ביותר:

אין לה. להשקותה ולרוות צמאונה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

נבלת. ענין כמישה כמו נבל ציץ (לקמן מ):

עלה. העלין שלה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל