וְשִֽׁעֲשַׁ֥ע יוֹנֵ֖ק עַל־חֻ֣ר פָּ֑תֶן וְעַל֙ מְאוּרַ֣ת צִפְעוֹנִ֔י גָּמ֖וּל יָד֥וֹ הָדָֽה׃

וִיחַיִךְ יַנְקָא עַל חוֹר חִוֵי פֶתֶן וְעַל חֵיזוּ גִלְגְלֵי עֵינַי חִוֵי חוּרְמָן חֲסִילָא יְדוֹהִי יוֹשִׁיט:

ושעשע. לעולם תמצא בטעם הזה כפולה:

חור. הפה או האף:

מאורת. העין שהיא בעלת האור:

יתכן היות ה"א הדה תחת י"וד ידו אליה (ירמיה נ' י"ד), והטעם ישלח ידו, או אין לה אחות:

ושעשע. תינוק היונק יתעסק לשמוח בהושטת ידו על הנקב אשר הפתן יושב שם ולא יזיקנו:

ועל מאורת. על הבקע אשר הצפעוני יושב שם:

גמול. תינוק הנגמל משדי אמו יושיט שם ידו ולא יוזק:

ושעשע. ענין התעסקות לשמוח כמו אני תורתך שעשעתי (תהילים קי״ט:ע׳):

חור. נקב כמו והנה חור אחד בקיר (יחזקאל ח׳:ז׳):

פתן. מין נחש רע:

מאורת. ענינו בקוע וחריץ כמו באורים כבדו ה׳ (לקמן כד):

צפעוני. מין נחש רע:

גמול. תינוק הנעתק מקרוב משדי אמו נקרא גמול כמו ביום הגמל את יצחק (בראשית כ״א:ח׳):

הדה. ענין הרמת היד להושיט והוא קרוב מלשון הידד השבתי (לקמן טז) אשר יאמר על ענין הרמת קול: