זַמְּר֣וּ יְהֹוָ֔ה כִּ֥י גֵא֖וּת עָשָׂ֑ה (מידעת) [מוּדַ֥עַת] זֹ֖את בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃

שַׁבְּחוּ קֳדָם יְיָ אֲרֵי גְבוּרָן עֲבַד גַלְיָא דָא בְּכָל אַרְעָא:

זמרו. מזמרת הארץ (בראשית מ"ג י"א), הטעם תנו זמרה מדבר משובח לשם:

מודעת. פעול מהבנין הכבד הנוסף:

כי גאות. לשון נקבה והתי"ו לעדה:

זמרו ה׳. זמרו אל ה׳ כי עשה דבר הראוי להתגאות בו:

מודעת זאת. הגאוה ההיא נודעת ומפורסמת בכל הארץ: