בָּאִ֛ים מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָ֖ק מִקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם יְהֹוָה֙ וּכְלֵ֣י זַעְמ֔וֹ לְחַבֵּ֖ל כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ {ס}

אָתָן מֵאַרְעָא רְחִיקָא מִסְיָפֵי אַרְעָא יְיָ וּמָנֵי כָס דִלְוָט קֳדָמוֹהִי לְחַבָּלָא כָּל רִשְׁעֵי אַרְעָא:

באים. כי מפאה עילם באו כאילו הם מקצה השמים, רמז למרחוק:

יי. והנה באו גזירות השם 'וכלי זעמו' שהם פרס ומדי:

מקצה השמים. אמר דרך הפלגה:

ה׳ וכלי זעמו. כאלו יבוא ה׳ להיות אוסר המלחמה וכלי זעמו עמו והם חיל פרס ומדי:

לחבל. להשחית כל ארץ בבל:

לחבל. להשחית כמו וחובל עול (לעיל י):