מַכֶּ֤ה עַמִּים֙ בְּעֶבְרָ֔ה מַכַּ֖ת בִּלְתִּ֣י סָרָ֑ה רֹדֶ֤ה בָאַף֙ גּוֹיִ֔ם מֻרְדָּ֖ף בְּלִ֥י חָשָֽׂךְ׃

דַהֲוָה מָחֵי עַמְמִין בִּתְקוֹף מְחָא דִי לָא פְּסִיק מַפְלַח בִּתְקוֹף עַמְמִין מַפְלַח וְלָא מְנָע:

מכה. מכת, סמוך ויחסר יד, וכמוהו השותים במזרקי יין (עמוס ו' ו'):

מורדף. פעולן מהבנין הכבד הנוסף, וטעם מורדף רודה במורדף בלי חשך, ויתכן היות מורדף פעול בטעם:

בעברה. בחרון אף:

מכת בלתי סרה. הכה מכה מתמדת שלא תסור מן המוכה:

רודה באף גוים וכו׳. ר״ל על כי הוא, משל על העובדי כוכבים באף ובחימה שפוכה לכן היה הוא מורדף מבלי מניעה כי היה מורדף עד לכלה:

רודה. ענין ממשלה:

חשך. ענין מניעה כמו ולא חשכת (בראשית כב):